שאלת חלקו של משה בכתיבת התורה בספרות חז"ל ובמעבר לימי הביניים

אחד מעיקרי האמונה היהודית הוא כי התורה אלוהית וכי משה כתב אותה ברוח הקודש. אולם מה היה טיבה של ההתגלות האלוהית למשה שאפשרה לו לכתוב את התורה? האם הכתיב לו האלוהים את התורה מילה במילה כפי שהיא נמצאת בידינו היום או שגם למשה היה חלק בקביעת תכניה ומילותיה? שאלת חלקו של משה בכתיבת התורה נוגעת בשורשיהם של ערכי יסוד באמונה היהודית ומעסיקה תיאולוגים וחוקרי מקרא רבניים בני הזמן החדש. כדי להבין את יחסם של פרשני ימי הביניים וחכמי התקופה לשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה עומד המחבר על השתקפותה של שאלה זו בספרות חז"ל, ששימשה מקור השפעה ראשון במעלה לפרשנים ולחכמים. כאן יש לשאול שאלות אחדות הקשורות זו בזו: עד כמה עסקו חז"ל בשאלת חיבור התורה וחלקו של משה בכתיבתה? האם היגדיהם משקפים התמודדות ישירה עם שאלה זו או עקיפה? האם סיפקו לה תשובות ברורות וחד־משמעיות? איזה היגדים של חז"ל השפיעו על בני הדורות הבאים וניתן לראות בהם חלק מן המורשת המעצבת בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה? לבירורן של שאלות אלו, שטרם נבחנו באופן שיטתי, מוקדש המאמר שלהלן.