שלא להטריח את הקב"ה בניחום אבלים: על טיב שתיקתו של ליבוביץ בנוגע לשואה

נטע שרם

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

ישעיהו ליבוביץ לא כתב אפילו מאמר פרוגרמתי אחד המעמיד את השואה במוקד הדיון. במחקר הקיים היו שראו זאת כעניין מובן מאליו שאינו דורש הסבר ונובע ישירות מגישתו התאולוגית אל ההשגחה האלוהיתבהיסטוריה. מאמר זה מניח שליבוביץ היה אינטלקטואל ציבורי ולא תאולוגי ומקצועי, והוא מבקש להוסיף ולהקשות על שתיקתו של ליבוביץ.כנגד הטענה שליבוביץ היה אדיש לשואה, המאמר מראה כי ליבוביץ ראהחובה דתית להכניס את זיכרון השואה למחזור הזמנים היהודי. נוסף על כך,תוך שימוש במקורות נשכחים, בראיונות, בהרצאות, בכתיבה אנציקלופדיתובהקלטות שמע או וידאו — המאמר טוען שליבוביץ ראה בשואה משברתודעתי עמוק. אלא שהוא חשש מפני שיח לנוכח השואה כי ראה בה סכנה תאולוגית, דתית וחברתית: האל בשירות האדם במצוקה, תסיסה משיחית ולאומנות. היה עדיף לשתוק לנוכח השואה. אולם משהוכרח ליבוביץ להתבטא בעניין, הוא הִ רבה להשתמש בביטויים שערורייתיים. ניתוח פואטי ופרפורמטיבי של התבטאויות אלו, מראה ששתיקה, דיבור שותק וסרקזם קשורים זה בזה ומביעים ביקורת חברתית ותודעת משבר.
Original languageHebrew
Pages (from-to)45-76
Number of pages32
Journalחידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה
Volume27
Issue number1
StatePublished - 2025

Cite this