Abstract
טוענים רבניים מייצגים לקוחות בבתי הדין הרבניים בישראל, בעיקר בסוגיות הנוגעו
למעמד אישי. בתחילת שנות ה־90 השיגו גם נשים אורתודוקסיות היתר לשמש כטוענות
רבניות. כניסתן של נשים אלה למקצוע מלווה בהתנגדות מצד הממסד הרבני. הטוענות
הרבניות, מצדן, מדגישות את יכולתן לייצג היטב את הצרכים המיוחדים של לקוחות־
נשים. מטרת המאמר להעריך ולנתח את המקורות, התנאים וההשלכות של הצטרפות
נשים למקצוע, תוך הסתמכות על ראיונות עומק וניתוח טקסטים שונים. הטיעון העיקרי
הוא שכניסת נשים למקצוע מבטאת פרקטיקה תלת־ממדית של ייצוג חברתי: ייצוג הידע
)משפט הלכתי,( ייצוג נשים )דיבור בשם לקוחה "אילמת"( וייצוג העצמי)תפקיד האישה
בקהילה הדתית בכלל.( פרקטיקה זו מנותחת כתהליך מורכב שבמהלכו לומדות נשים
אורתודוקסיות להצהיר על זכויותיהן על בסיס התנסותן בעולם החילוני, ובאותה עת
— להציג את מעמדן כנשים דתיות בקהילה כהוכחה להיותן מחוסנות מפני השפעות
חילוניות זרות. התוצאה היא דפוס ייחודי של הבניית זהות חברתית ועשייה פמיניסטית
המתבצעת תוך הכחשת הזיקה לפמיניזם החילוני.
למעמד אישי. בתחילת שנות ה־90 השיגו גם נשים אורתודוקסיות היתר לשמש כטוענות
רבניות. כניסתן של נשים אלה למקצוע מלווה בהתנגדות מצד הממסד הרבני. הטוענות
הרבניות, מצדן, מדגישות את יכולתן לייצג היטב את הצרכים המיוחדים של לקוחות־
נשים. מטרת המאמר להעריך ולנתח את המקורות, התנאים וההשלכות של הצטרפות
נשים למקצוע, תוך הסתמכות על ראיונות עומק וניתוח טקסטים שונים. הטיעון העיקרי
הוא שכניסת נשים למקצוע מבטאת פרקטיקה תלת־ממדית של ייצוג חברתי: ייצוג הידע
)משפט הלכתי,( ייצוג נשים )דיבור בשם לקוחה "אילמת"( וייצוג העצמי)תפקיד האישה
בקהילה הדתית בכלל.( פרקטיקה זו מנותחת כתהליך מורכב שבמהלכו לומדות נשים
אורתודוקסיות להצהיר על זכויותיהן על בסיס התנסותן בעולם החילוני, ובאותה עת
— להציג את מעמדן כנשים דתיות בקהילה כהוכחה להיותן מחוסנות מפני השפעות
חילוניות זרות. התוצאה היא דפוס ייחודי של הבניית זהות חברתית ועשייה פמיניסטית
המתבצעת תוך הכחשת הזיקה לפמיניזם החילוני.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 313-348 |
| Number of pages | 36 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | ל"ח |
| State | Published - 1997 |
| Externally published | Yes |