של מי הסיפור הזה? אג'נדות סותרות באיסוף היסטוריה שבעל-פה בניגריה

מושאי המחקר של מחברת המאמר אינם שותפים תמיד לאותה תפיסת עולם, והם משתתפים במחקר שלה מתוך עמדות אפיסטמולוגיות ופוליטיות משלהם. לדידם של רבים, תהליך ההיסטוריזציה אינו מהווה מטרה בפני עצמה, אלא הזדמנות לטעון טענה כזו או אחרת. העניין מסתבך עוד יותר כשהמחקר עוסק בעוולות פוליטיות או כלכליות של העבר, שאז מתעוררות השקפות מנוגדות גם בין הקבוצות השונות המתראיינות לאותם המחקרים. במקרים אלה, התחרות והסתירה בין האג'נדות שלה לאלו של מושאי המחקר שלה – וגם בין קבוצות מושאים שונות – הן בעיקרו של דבר אלו שמכתיבות איזה סיפור יסופר בסופו של דבר, ושל מי. מאמר זה יבחן שאלה זו באמצעות חוויותיה של מחברת המאמר באיסוף היסטוריה שבעל פה של ימאים בגמלאות בניגריה. עבודת השדה במחקר זה תמחיש את הפערים האפשריים בין חוקרת לעדיה ולהשלכות שיש לכך על המחקר. המחקר נועד לתעד את החוויות של ימאים בני מעמד הפועלים במעבר מקולוניאליזם לעצמאות, ולהתחקות אחר הבחינות המסוימות שבהן נבדלה מעורבותם בתנועה הלאומית מזו של בני האליטה הפוליטית. כפי שהמאמר מראה, היעדים שעמדו לנגד עיניהם של הימאים, הקברנטים ומנהלי הצי הסוחר להשתתפות במחקר לא תאמו תמיד למטרותיה המוצהרות, מה שגרם למחברת המאמר לשאול למי בעצם שייכת האג'נדה שמניעה את המחקר ומעצבת את ממצאיו.