Abstract
המאמר מציג את עמדותיו של ז'בוטינסקי בשאלה הערבית תוך תיאור התפתחותן והמקורות מהן שאב והושפע בגיבושן. בעיני ז'בוטינסקי הארץ כולה משני עברי הירדן שייכת בדין לעם ישראל - אולם כל תושבי הארץ, בלא הבדל דת ולאום, יהיו אזרחים שווי זכויות ותהיה להם שותפות בשפע ובאושר. הארץ תהיה מדינת היהודים שכן הם יהיו הרוב, והערבים החיים בה יהיו מיעוט לאומי שייהנו מזכויות לאומיות משלהם. עמדה זו נבעה מן הצורך שראה ז'בוטינסקי להעניק אוטונומיה למיעוטים לאומיים על יסוד תפיסה ביולוגית של הלאומיות, וברוח המרכסיזם השולל את ההתבוללות ואת דיכוי המיעוטים הלאומיים כאמצעי לייצוב מערכות השלטון. הוא הצדיק את הלאומיות ואת ההתביעה להגדה עצמית וראה בביטוייה הפרטיקולראריים של הלאומיות מימוש קולקטיבי של האינדיבידואליות, ובכלל זה הגדרתו העצמית של המיעוט הלאומי במדינה רבת-לאומים. בהתאם לתפיסתו בדבר כבוד האדם, הוא שלל את רעיון ה'טרנספר' וקבע כי תמיד יהיו בארץ שני עמים. כך מיזג את הלאומיות והליברליזם, שני מרכיביה המרכזיים של השקפת עולמו. לאחר שהתברר שערביי הארץ אינם מוכנים להשלים עם כינון הבית הלאומי, ז'בוטינסקי פיתח את רעיון 'קיר הברזל', מתוך הערכת המימד הלאומי של התנגדותם המבטאת זהות קולקטיבית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | לאומיות ומוסר |
| Editors | אפרים לביא |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | כרמל |
| Pages | 123-142 |
| State | Published - 2014 |
Keywords
- ז'בוטינסקי, זאב -- 1880-1940
- Jabotinsky, Vladimir -- 1880-1940
- יחסי ישראל-ערב
- ערבים בארץ-ישראל
- זכויות מיעוטים
- לאומיות
- ליברליזם
- Liberalism
- Nationalism
- Minorities -- Civil rights
- Palestinian Arabs -- Eretz Israel
- Arab-Israeli conflict
