שתי גרסאות ה'זוהר' לאגדת 'התנא והמת'

אחת האגדות היהודיות הנודעות בימי הביניים מוכרת בשם 'התנא והמת' או 'התנא והמת הבודד'. אגדה זו, על נוסחיה הרבים, כבר זכתה למחקר פילולוגי, ספרותי והלכתי מקיף ומעמיק, כראוי לאגדה מרכזית וחשובה בפולקלור היהודי של ימי הביניים. אגדה זו מופיעה בנוסחים שונים בטקסטים יהודיים מסוגות מגוונות ביותר בעיקר מימי הביניים ואילך, ונוסחיה לוקטו ונותחו במחקרים שונים. המאמר עוסק בשני גירסאות של הסיפור אשר אף אם ניזכרו במחקר, טרם זכו לתשומת הלב המתאימה להן. ראוי להדגיש כי מבין הגירסאות הכתובות סביר כי דווקא שתי אלו זכו לתפוצה רחבה ביותר, מאחר שהן מופיעות באחד הטקסטים היהודיים המעותקים ביותר בשלהי ימי הביניים: ספר הזוהר. למאמר זה שתי מטרות: הראשונה והעיקרית - לבחון את ההבדלים שבין שתי הגירסאות הזוהריות על מנת להראות כי הן נבדלות זו מזו בעולמן הרעיוני, בזיקותיהן אל גירסאות הסיפור שמחוץ ל'זוהר' ובהיסטוריה הטקסטואלית של נוסחיהן, וכן על מנת לשער איזו מהן עובדה בעקבות רעותה. מתוך כך יתבררו כמה מאפיינים שיאפשרו לשחזר מעט מן הקשר התרבותי שבו צמחה כל גירסה. המטרה השניה היא להראות שבניגוד למה שנטען במחקרים אחרים, המאפיינים המייחדים את הגרסאות הזוהריות אינן קבליים, תאוסופים או מיסטיים. לבסוף עיון זה יבהיר שוב עד כמה פורה עשוי להיות העיסוק המחקרי בספרות ה'זוהר' כמקור למידע על הסיפור המדרשי והעממי העברי.