תגובות רגשיות בקרב מתבגרים דתיים וחילונים לפני פינוי חבל עזה ואחריו: גישה סלוטוגנית

רינת גלילי, שפרה שגיא

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המחקר המדווח במאמר יצא מתוך הגישה הסלוטוגנית לחקר לחץ, ובחן את תרומתם של גורמים מתווכים וממתנים להפחתת תגובות לחץ ומצוקה בעת הפינוי הכפוי של יישובי חבל עזה. המחקר בחן שתי קבוצות מדגם של בני נוער - דתיים וחילוניים, תוך השוואה בין שני מצבי לחץ שונים: לפני הפינוי ואחריו. כל אחת מקבוצות המדגם נבדקה במהלך החודשיים שקדמו לפינוי ובתקופה של שלושה עד שישה חודשים לאחר הפינוי. המחקר השווה את דפוס ההתמודדות של כל אחד מהמדגמים במועדים השונים. נבדקו תגובות הלחץ (חרדה וכעס מצביים, תחושת תקווה) ותחושת קוהרנטיות כגורם ממתן. נערכה השוואה בין בני הנוער החילוניים והדתיים ובין בנים לבנות בכל אחד מהמועדים. הממצאים מלמדים על קשר בין סוג הלחץ לפני הפינוי ואחריו, ובין התגובות ללחץ בשתי קבוצות המדגם: בקרב בני הנוער החילונים היתה ירידה בחרדה ובכעס לאחר הפינוי, אך ללא שיני בתחושת התקווה. לעומת זאת בקרב בני הנוער הדתיים לא היה לאחר הפינוי שינוי ברמת החרדה והכעס, אך היתה ירידה בתחושת התקווה. הבדלים מובהקים נמצאו בין שתי קבוצות המדגם גם בדפוס גורמי המיתון של תגובות הלחץ בכל אחד מהמצבים. תחושת הקוהרנטיות מיתנה את תגובות הלחץ לאחר הפינוי בקרב החילונים אך לא בקרב הדתיים. בדיון נבדקת שאלת גורמי המיתון בכל אחד מהמצבים ובכל אחת מקבוצות המדגם. משקלה של הדת נדון כורם מתווך משמעותי בהתמודדות במצבי לחץ, על רקע המצב הייחודי שבו האמונה עצמה עמדה במבחן מול האיום של המדינה החילונית. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)139-159
Number of pages21
Journalמפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית
Volume31
StatePublished - 2010

Cite this