'תוך ארבע חוטין הללו ארץ כנען': מפות ארץ ישראל בפירושי רש"י ויפת בן עלי הקראי

המאמר בוחן מחדש את מפת גבולות ארץ־ישראל של רש"י, המופיעה בכתבי־היד הקדומים של פירושו לפרשת הגבולות בבמדבר לד, ואת הטקסט שנלווה אליה. מפה זו נחשבת למפה העברית הראשונה של ארץ־ישראל, אך המחבר משווה אותה ואת הטקסט הנלווה אליה לפירושו של הפרשן הקראי בן המאה העשירית יפת בן עלי, הכולל מפה מוקדמת יותר - אם כי מפורטת פחות - של גבולות הארץ, מפה הממוקמת בדיוק במקום שבו המפה מופיעה בפירוש רש"י. מפת רש"י, שעיקרה תרשים סכמטי מלבני, נועדה להמחיש את סדר נקודות הגבול המתואר בפסוקים, וסביר שגרסה כלשהי שלה יצאה מתחת ידו של רש"י. מבחינת המפה והטקסט שבה עולה כי הם אינם חלק אינטגרלי מן הפירוש הרציף לפרשת הגבולות, ועל כן ייתכן שהם נוספו לפירוש בשלב מאוחר, גם אם בידי רש"י עצמו. השוואת מפה זו למפת יפת בן עלי מלמדת על דמיון בולט מאוד בין אחת ההערות הכתובות בתוך כל אחת מן המפות, ולנוכח דמיון זה עולה האפשרות שיש קשר בין שני הפירושים, וטיבו של הקשר נבחן במאמר.מפת יפת כשלעצמה מעידה כי רש"י לא היה הראשון שבחר להדגים את הפרשה המקראית באופן גרפי. אפשר שמפת רש"י התבססה באיזשהו אופן על המפה של הפרשן הקראי מארץ־ישראל, שפירושיו נפוצו והיו ידועים היטב לכמה פרשנים בעולם הרבני בדורות שלאחר רש"י. לחלופין אפשר שמפות נוספות היו בנמצא בעולם היהודי הרבני במזרח, שיפת הכיר היטב חלק מחיבוריו ומסורותיו, וששני הפרשנים ינקו מאותה מסורת פרשנית לפסוקים. ייתכן גם שרש"י התבסס על מקור נעלם שעמד גם לפני יפת במאה העשירית.