"תוכנית השיקום הזאת היא לא שלי": מדוע הפונים לוועדות סל השיקום אינם מיישמים את תוכנית השיקום?

יעל עדן-ברוך, גליה מורן, פיסל עזאיזה, מקס לכמן

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, נועד לסייע בשילוב קהילתי לפי תכנית אישית. למרות זאת כשליש מהפונים לוועדות סל שיקום אינם מיישמים את תוכניותיהם. המחקר הנוכחי בחן את הגורמים לאי המימוש מנקודת המבט של הפונים. 15 פונים שלא יישמו את החלטות הוועדה רואיינו במסגרת מחקר איכותני. נמצאו שבע תמות לגבי אי יישום: (1) חוסר מידע או ידע על סל השיקום; (2) עמדות ביחס לשירותי השיקום; (3) העדר שותפות וקבלת החלטות משותפות; (4) אי הלימה בין המטרות האישיות ובין החלטות הוועדה; (5) חוויית הוועדה כגורם שאינו מקשיב; (6) אי הכרות של הגורם המפנה את הפונה ואת מנגנון סל השיקום; (7) השפעת בני המשפחה. הדיון עוסק בקשיים הנובעים מאי מקצועיות מספקת של הגורמים המפנים, אי הכנה של הפונה לוועדת סל השיקום, חוויית השירותים כסגרגטיביים, וקשיים תהליכיים הנובעים מאי הכרות מספקת והעדר תהליך של שיתוף ומיקום באדם. ההמלצות כוללות מתן מידע, הכנת הפונה ומשפחתו לסל השיקום, הכשרת גורמים מקצועיים, והתמקדות בתוכניות וועדת סל שיקום
Original languageHebrew
Pages (from-to)7-32
Number of pages26
Journalחברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית
Volumeל"ה
Issue number1
StatePublished - 2015

Cite this