תוצאי העברת פצועי טראומה ממרכז רפואי פריפרי למרכז–על בדרום הארץ

גיא בק, צבי פרי, אילה כהן, גד שקד

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

רקע: העברת פצועים ממרכז רפואי פריפרי למרכז-על היא אחת מנקודות התורפה העיקריות במערך הטיפול בפצועי טראומה. ידוע כבר שנים שכדי לשפר את הישרדותם של פצועי טראומה ולצמצם את התחלואה בהם, יש להפחית את זמן הביניים - בין הפציעה לבין קבלת טיפול רפואי דפיניטיבי. אף שמחקרים קודמים הראו יתרון בהישרדות בפצועים שטופלו במרכזי טראומה, היתרון בתוצא עבור תת-קבוצות מסוימות - לדוגמה, פצועים שהועברו מבית חולים פריפרי - אינו ברור. מטרה: לבדוק אם פינוי אווירי יעיל יותר מפינוי רכוב במתווה המתואר. שיטות: העבודה הקיפה 172 פצועים שהועברו מהמרכז הרפואי הפריפרי יוספטל באילת למרכז-העל הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בשנים 2005-1999. הנתונים התקבלו כפלט גיליון אלקטרוני ממסד הנתונים של יחידת הטראומה המהווה חלק ממערך רישום הטראומה הלאומי שמנהל מכון גרטנר שבמשרד הבריאות. ניתוח הנתונים נעשה בעזרת כלים סטטיסטיים מקובלים ובשיטת Propensity Score, המאפשרת להתמודד עם הטיות דוגמת פינוי מוסק בפצועים שמצבם קשה יותר. תוצאות: מקרב 172 הנפגעים שנמנו בעבודה, 56 הן נשים (%32.6). הגיל הממוצע של הנפגעים היה 32 שנה (±18.6). נמצא כי משך האשפוז הממוצע לפצוע לאחר העברתו למרכז הרפואי סורוקה הוא 9.1 ימים (±11.5). מבחינת סוג הפציעה, בקרב %15.7 (27 פצועים) אובחנה פציעה חודרת; %86.6 (149 פצועים) התאפיינו בפציעה קהה; ו-%7 (12 פצועים) התאפיינו בכוויות (פצועים היו פצועים שהתאפיינו ביותר מסוג אחד של פציעה). זמני האשפוז היו ארוכים יותר בקרב נפגעים שהיה צורך לפנותם במסוק או בנט"ן והם פונו שלא בדרך זו, מאשר בקרב נפגעים שהיה צורך לפנותם במסוק או בנט"ן, והם אכן פונו בדרך זו. מסקנות: מכל המשתנים של מאפייני סוג הפציעה, המשתנים מצב ההכרה, כמתואר באמצעות מדד גלזגו (GCS), פגיעה בפלג גוף עליון וגיל נמצאו מובהקים כגורמי סיכון, לפינוי מוסק. תוצאות העבודה מראות כי מקרב 115 הפצועים שפונו באמבולנס רגיל או בדרך לא ידועה, ל-6 (%5) היו מאפיינים שלפיהם היו אמורים להתפנות במסוק או בנט"ן, ומ-57 הפצועים שפונו במסוק או בנט"ן היו אמורים 30 מהם (%53) להתפנות שלא בדרך זו, לפי מאפייניהם. למרות מיעוט הספרות התומכת בכך, הקולות התומכים בפינוי מוסק מניחים שהסיכונים הכרוכים בהעברה מתגמדים לעומת יתרונות הטיפול במרכז-העל והתוצא המשופר. המחקר הנוכחי מראה כי כדי לאפשר טיפול מיטבי יש צורך בטריאז' מיטבי לקבוצת ההעברה. הדבר נכון שבעתיים במציאות שפינוי מוסק אזרחי מתחרה בפינוי המוסק הצבאי, בהעדר רשות אחת הבוררת מי הגורם הראוי לפנות מבחינת התוצא. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)8-12
Number of pages5
Journalהרפואה הצבאית
Volume13
Issue number1
StatePublished - 2016

IHP Publication

  • ihp
  • Helicopters
  • Survival
  • Wounds and injuries
  • הישרדות בני אדם
  • טראומה גופנית
  • מסוקים
  • פנוי נפגעים

Cite this