”תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל“: החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapterpeer-review

Abstract

בתרבות הקולינרית העכשווית ניכרת עלייה בביקוש למוצרי מזון המבטאים
ערכים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית. האוכל האורגני נתפס ככזה
המגלם עקרונות אתיים של אחריות, בריאות, הוגנות וסביבתיות. בהתאם לכך,
החקלאות האורגנית מזוהה כאלטרנטיבה לחקלאות המתועשת והגלובלית
)החקלאות הקונבנציונלית(.
החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה–2005( נכנס לתוקף ב־2008 ,)
מבקש להסדיר ולפקח על תהליכי הייצור, הרישום, הסימון והשיווק של
תוצרת חקלאית ומוצרי מזון המתויגים "אורגניים". מאמר זה מציג ניתוח של
התהליכים החברתיים וההיסטוריים שהובילו לניסוח החוק ולהחלתו, ומתאר
כיצד הוטמע המושג האידאי "אורגני" בהקשרים המקומיים־ישראליים. טענת
המאמר היא שהחקלאות האורגנית הישראלית עוצבה במסגרת ההתמודדות
של החקלאות הקונבנציונלית עם מגמות כלכליות ופוליטיות, מקומיות
ועולמיות, וכי בתוקף כך היא שימשה דווקא כאמצעי לחיזוק החקלאות
הקונבנציונלית ולשילובה בשוק המזון הבינלאומי. המאמר אף מצביע על
האופן שבו קיבעו מעצבי החוק את ההגדרה של האוכל האורגני במונחים
חקלאיים־מסחריים ואינסטרומנטליים, תוך התעלמות משורה של היבטים
הראויים להישקל בעיצוב הקשר בין אוכל, סביבה, מוסר וחברה.
Original languageEnglish
Title of host publicationלחם חוק: עיונים במשפט ואוכל
Publisherההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב
Pages349-374
StatePublished - 2017

Cite this