"תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל":: החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל

רפי גרוסגליק

"תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל

Department of Sociology and Anthropology

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceeding › Chapter › peer-review

Abstract

בתרבות הקולינרית העכשווית ניכרת עלייה בביקוש למוצרי מזון המבטאים
ערכים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית. האוכל האורגני נתפס ככזה
המגלם עקרונות אתיים של אחריות, בריאות, הוגנות וסביבתיות. בהתאם לכך,
החקלאות האורגנית מזוהה כאלטרנטיבה לחקלאות המתועשת והגלובלית
)החקלאות הקונבנציונלית(.
החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה–2005( נכנס לתוקף ב־2008 ,)
מבקש להסדיר ולפקח על תהליכי הייצור, הרישום, הסימון והשיווק של
תוצרת חקלאית ומוצרי מזון המתויגים "אורגניים". מאמר זה מציג ניתוח של
התהליכים החברתיים וההיסטוריים שהובילו לניסוח החוק ולהחלתו, ומתאר
כיצד הוטמע המושג האידאי "אורגני" בהקשרים המקומיים־ישראליים. טענת
המאמר היא שהחקלאות האורגנית הישראלית עוצבה במסגרת ההתמודדות
של החקלאות הקונבנציונלית עם מגמות כלכליות ופוליטיות, מקומיות
ועולמיות, וכי בתוקף כך היא שימשה דווקא כאמצעי לחיזוק החקלאות
הקונבנציונלית ולשילובה בשוק המזון הבינלאומי. המאמר אף מצביע על
האופן שבו קיבעו מעצבי החוק את ההגדרה של האוכל האורגני במונחים
חקלאיים־מסחריים ואינסטרומנטליים, תוך התעלמות משורה של היבטים
הראויים להישקל בעיצוב הקשר בין אוכל, סביבה, מוסר וחברה.

Original language	Hebrew
Title of host publication	לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל
Editors	יופי תירוש, אייל גרוס
Place of Publication	תל אביב
Publisher	הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
Pages	349-374
Number of pages	26
ISBN (Print)	9789659257911
State	Published - 2017

UN SDGs

This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)

Access to Document

https://law.tau.ac.il/law-HP/Lechem_Hok

Cite this

גרוסגליק, ר. (2017). "תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל. In י. תירוש, & א. גרוס (Eds.), לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל (pp. 349-374). הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב. https://law.tau.ac.il/law-HP/Lechem_Hok

גרוסגליק, רפי. / "תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל. לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל . editor / יופי תירוש ; אייל גרוס. תל אביב : הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב, 2017. pp. 349-374

@inbook{54fa64102e604e609dbeb8ba38ad3d38,

title = "{"}תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל{"}:: החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל",

abstract = "בתרבות הקולינרית העכשווית ניכרת עלייה בביקוש למוצרי מזון המבטאיםערכים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית. האוכל האורגני נתפס ככזההמגלם עקרונות אתיים של אחריות, בריאות, הוגנות וסביבתיות. בהתאם לכך,החקלאות האורגנית מזוהה כאלטרנטיבה לחקלאות המתועשת והגלובלית)החקלאות הקונבנציונלית(.החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס{"}ה–2005( נכנס לתוקף ב־2008 ,)מבקש להסדיר ולפקח על תהליכי הייצור, הרישום, הסימון והשיווק שלתוצרת חקלאית ומוצרי מזון המתויגים {"}אורגניים{"}. מאמר זה מציג ניתוח שלהתהליכים החברתיים וההיסטוריים שהובילו לניסוח החוק ולהחלתו, ומתארכיצד הוטמע המושג האידאי {"}אורגני{"} בהקשרים המקומיים־ישראליים. טענתהמאמר היא שהחקלאות האורגנית הישראלית עוצבה במסגרת ההתמודדותשל החקלאות הקונבנציונלית עם מגמות כלכליות ופוליטיות, מקומיותועולמיות, וכי בתוקף כך היא שימשה דווקא כאמצעי לחיזוק החקלאותהקונבנציונלית ולשילובה בשוק המזון הבינלאומי. המאמר אף מצביע עלהאופן שבו קיבעו מעצבי החוק את ההגדרה של האוכל האורגני במונחיםחקלאיים־מסחריים ואינסטרומנטליים, תוך התעלמות משורה של היבטיםהראויים להישקל בעיצוב הקשר בין אוכל, סביבה, מוסר וחברה.",

author = "רפי גרוסגליק",

year = "2017",

language = "עברית",

isbn = "9789659257911",

pages = "349--374",

editor = "יופי תירוש and אייל גרוס",

booktitle = "לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל",

publisher = "הפקולטה למשפטים ע{"}ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב",

}

גרוסגליק, ר 2017, "תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל. in י תירוש & א גרוס (eds), לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל . הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, pp. 349-374. <https://law.tau.ac.il/law-HP/Lechem_Hok>

"תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל. / גרוסגליק, רפי.
לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל . ed. / יופי תירוש; אייל גרוס. תל אביב: הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב, 2017. p. 349-374.

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceeding › Chapter › peer-review

TY - CHAP

T1 - "תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל":

T2 - החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל

AU - גרוסגליק, רפי

PY - 2017

Y1 - 2017

N2 - בתרבות הקולינרית העכשווית ניכרת עלייה בביקוש למוצרי מזון המבטאיםערכים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית. האוכל האורגני נתפס ככזההמגלם עקרונות אתיים של אחריות, בריאות, הוגנות וסביבתיות. בהתאם לכך,החקלאות האורגנית מזוהה כאלטרנטיבה לחקלאות המתועשת והגלובלית)החקלאות הקונבנציונלית(.החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה–2005( נכנס לתוקף ב־2008 ,)מבקש להסדיר ולפקח על תהליכי הייצור, הרישום, הסימון והשיווק שלתוצרת חקלאית ומוצרי מזון המתויגים "אורגניים". מאמר זה מציג ניתוח שלהתהליכים החברתיים וההיסטוריים שהובילו לניסוח החוק ולהחלתו, ומתארכיצד הוטמע המושג האידאי "אורגני" בהקשרים המקומיים־ישראליים. טענתהמאמר היא שהחקלאות האורגנית הישראלית עוצבה במסגרת ההתמודדותשל החקלאות הקונבנציונלית עם מגמות כלכליות ופוליטיות, מקומיותועולמיות, וכי בתוקף כך היא שימשה דווקא כאמצעי לחיזוק החקלאותהקונבנציונלית ולשילובה בשוק המזון הבינלאומי. המאמר אף מצביע עלהאופן שבו קיבעו מעצבי החוק את ההגדרה של האוכל האורגני במונחיםחקלאיים־מסחריים ואינסטרומנטליים, תוך התעלמות משורה של היבטיםהראויים להישקל בעיצוב הקשר בין אוכל, סביבה, מוסר וחברה.

AB - בתרבות הקולינרית העכשווית ניכרת עלייה בביקוש למוצרי מזון המבטאיםערכים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית. האוכל האורגני נתפס ככזההמגלם עקרונות אתיים של אחריות, בריאות, הוגנות וסביבתיות. בהתאם לכך,החקלאות האורגנית מזוהה כאלטרנטיבה לחקלאות המתועשת והגלובלית)החקלאות הקונבנציונלית(.החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה–2005( נכנס לתוקף ב־2008 ,)מבקש להסדיר ולפקח על תהליכי הייצור, הרישום, הסימון והשיווק שלתוצרת חקלאית ומוצרי מזון המתויגים "אורגניים". מאמר זה מציג ניתוח שלהתהליכים החברתיים וההיסטוריים שהובילו לניסוח החוק ולהחלתו, ומתארכיצד הוטמע המושג האידאי "אורגני" בהקשרים המקומיים־ישראליים. טענתהמאמר היא שהחקלאות האורגנית הישראלית עוצבה במסגרת ההתמודדותשל החקלאות הקונבנציונלית עם מגמות כלכליות ופוליטיות, מקומיותועולמיות, וכי בתוקף כך היא שימשה דווקא כאמצעי לחיזוק החקלאותהקונבנציונלית ולשילובה בשוק המזון הבינלאומי. המאמר אף מצביע עלהאופן שבו קיבעו מעצבי החוק את ההגדרה של האוכל האורגני במונחיםחקלאיים־מסחריים ואינסטרומנטליים, תוך התעלמות משורה של היבטיםהראויים להישקל בעיצוב הקשר בין אוכל, סביבה, מוסר וחברה.

UR - http://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=isbn,exact,9789659257911,AND&tab=default_tab&search_scope=ULI&sortby=rank&vid=ULI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0&fromRedirectFilter=true

M3 - פרק

SN - 9789659257911

SP - 349

EP - 374

BT - לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל

A2 - תירוש, יופי

A2 - גרוס, אייל

PB - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב

CY - תל אביב

ER -

גרוסגליק ר. "תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל. In תירוש י, גרוס א, editors, לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל . תל אביב: הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב. 2017. p. 349-374

"תוצרת אורגנית לייצוא שאינה מביישת את ישראל": החוק להסדרת תוצרת אורגנית והגלובליזציה של האוכל האורגני בישראל

Abstract

UN SDGs

Access to Document

Other files and links

Cite this