תפיסות של הורים והתמודדותם באזורי לחימה בראי התאוריה הסלוטוגנית

שקד בן-מאיר, טל ליטבק-הירש

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאמר זה עוסק בתפיסות של הורים ובדרכי ההתמודדות שלהם עם חוויית חיים בצל מלחמה בראי התאוריה הסלוטוגנית. המאמר בוחן את השאלה כיצד השפיעה תחושת הקוהרנטיות שלהם על התמודדותם במבצע “צוק איתן”. באמצעות כלי מחקר איכותניים בחן המחקר את תפיסותיהם של הורים ואת דרכי ההתמודדות שלהם, כזוגות וכיחידים, עם חוויית המלחמה במבצעים דוגמת “צוק איתן”. התחושות והעמדות שהביעו המרואיינים במחקר מצביעות על מורכבות ועל תנודתיות בהקשר של מרכיבי הקוהרנטיות, נהילות, משמעותיות ומובנות. אשר לנהילות, אבות הרגישו תחושת נהילות גבוהה יותר הן מאימהות שבחרו לצאת לעבודה הן מאלה שבחרו להישאר בבית. תחושת הנהילות הגבוהה אפיינה את האבות הן בהקשר של התנהלותם בשגרת היום־יום הן בהקשר של התמודדותם עם מצבי הלחץ. אימהות חשו תחושת נהילות נמוכה יותר בנוגע להתמודדות עם לחצים, חרדה ופחד, ותחושות אלו הקשו עליהן להתמודד במצבי לחץ בזמן הלחימה. עוד עלה מן הראיונות כי אימהות ואבות גם יחד ייחסו משמעות לחיים, כיחידים, כהורים לילדים, כעובדים וכחברי קהילה. הם הרגישו שביכולתם לתרום לחברה ולקהילה ולהיתרם מהן. תחושה זו העמיקה בעקבות החיים בצל הסכנה. אשר למובנות, ברוב רובם של הראיונות ניכרה מובנות נמוכה. המרואיינים, אימהות ואבות, חשו חוסר ודאות, חוסר אונים וחוסר שליטה לנוכח המערכת והחלטותיה בנושאי ביטחון. לעיתים גרמה להם תחושת המובנות הנמוכה הצפה רגשית, וזו התבטאה בפחדים ובחרדות, בעיקר בנושאים הקשורים למשפחה, אך גם לעתידה של החברה הישראלית. יחד עם זאת ואף על פי כן, רבים מהמרואיינים הצדיקו את החלטתה של ממשלת ישראל לצאת למבצע וכן את התנהלותו של צה”ל בזמן הלחימה. ייתכן שהצדקה זו, והמובנות שהיא כוללת בתוכה, עזרה להם להתמודד עם הקושי התפיסתי והרגשי שבמצב המורכב (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Journalסוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה
Volume29 (2)
StatePublished - 2020

Cite this