הלשון ותפקידה כמכוננת זהויות בספרות ההגירה של שנות ה-50

Translated title of the contribution: اللغة ووظيفتها كمكوّنة هُوّيات في أدب الهجرة في سنوات الخمسينيّات

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

היבול הספרותי של העלייה הגדולה של שנות ה-50 הוא נושא מאמרה של בתיה שמעוני. ספרות זו, המתארת את חוויותיהם של עולי ארצות אירופה ובני עדות המזרח, כוללת טקסטים שנכתבו על ידי יוצרים המאששים בכתיבתם את ערכי היסוד של הנרטיב הציוני-לאומי (כחיים הזז וחנוך ברטוב), וטקסטים שנכתבו (החל מאמצע שנות ה-60) על ידי סופרים המשתייכים לעולי ארצות ערב (דוד רביע, לב חקק, שמעון בלס) שעליהם כותבת שמעוני: "הפרויקט המרכזי של סיפורי העולים מארצות ערב הוא לבסס את הזהות האלטרנטיבית שלהם מחד גיסא, וליצור עמדה אופוזיציונית או חתרנית ביחס לשיח השליט מאידך גיסא". היא מנתחת את לשון הטקסטים כולם ומראה כיצד ננקטות אסטרטגיות המבליטות שני כוחות מנוגדים: האחד מבקש להבטיח את אחדותה של הלשון הלאומית הרשמית, ואילו האחר - להציג עמדה חתרנית ביחס ללשון האחידה המשקפת את השאיפה להתיך את העולים אל תוך הישראליות. (מתוך המאמר)
Translated title of the contributionاللغة ووظيفتها كمكوّنة هُوّيات في أدب الهجرة في سنوات الخمسينيّات
Original languageHebrew
Title of host publicationלכתוב בשפת האחר (קובץ בעריכת נורית בוכוייץ, עבד אלרחמן מרעי, אלון פרגמן)
Place of Publicationתל-אביב
Publisherרסלינג
Pages49-66
Number of pages18
StatePublished - 2010

IHP Publication

  • ihp
  • סוציולינגויסטיקה
  • Sociolinguistics
  • ספרות עברית מודרנית -- המאה ה-20 -- שנות ה-50
  • Hebrew literature, Modern -- 20th century
  • סופרים עולים
  • זהות ישראלית
  • National characteristics, Israeli

Cite this