TY - JOUR
T1 - A Common Justice: The Legal Allegiances of Christians and Jews under Early Islam
T2 - [מאמר ביקורת]
AU - הורביץ, נמרוד
PY - 2013/8
Y1 - 2013/8
N2 - ספרו של אוריאל סימונסון מציע לבחון מחדש את אופני השתלבותם של הנוצרים והיהודים בחברה החדשה שעיצבו המוסלמים במרחב הגיאוגרפי שבין מסופוטמיה לצפון אפריקה בתקופה שבין המאה השביעית למאה האחת עשרה, באמצעות חקר בתי המשפט הרשמיים והלא רשמיים ששירתו את השליטים החדשים ואת נתיניהם. באימפריות המוסלמיות, כמו באימפריות העתיקות (הסאסנית והביזנטית), נהוג היה ריבוי של מערכות משפט (legal pluralism) ובשל כך, גם תחת שלטון המוסלמים הייתה לכל נוצרי ויהודי האפשרות לבחור אם לפנות לבית משפט של בני דתו-שלו או לבית המשפט של המוסלמים. נוצרים ויהודים רבים אכן ניצלו את האפשרות הזאת ופנו לבתי המשפט של המוסלמים, ומנהיגי הקהילות, מצדם, נאבקו לצמצם את התופעה. לפי התזה של סימונסון, פנייתם של בני הקהילות השונות לבתי משפט מוסלמיים לא נגרמה אך ורק בשל היתרונות שעמדו לרשות בתי משפט אלה, אלא גם כתוצאה של הקשרים החברתיים הענפים שחיברו בין הנוצרים והיהודים מזה ומוסלמים מזה. סימונסון דוחה נחרצות את "פרדיגמת הקהילה האוטונומית" שחלק מהחוקרים המודרניים דוגלים בה, ומציע תחתיה "מודל של קהילות סמי-אוטונומיות המדגיש את היעדר הבידול החברתי". על פי גרסת האסכולה ההיסטוריוגרפית אליה מצטרף סימונסון בפרשנותו, הצהרותיהם של המנהיגים הדתיים, הקוראות להישמר מפנייה לבתי המשפט של המוסלמים, אינן תיאור של דפוסי ההתנהגות בפועל, אלא אזהרה ממנהגים רווחים. נקודת תורפה היחידה של המחקר, בעיניי המבקר ד"ר נמרוד הורביץ, היא ניתוח של היחסים בתוך הקהילות, כלומר בין שיכבות העלית לבין פשוטי העם, המתבסס על ההנחה שהעילית החברתית רדפה אחר פשוטי העם במאמץ בלתי פוסק להחזיקם במסגרת הקהילה, ובתוך כך לשמר את מעמדן וכוחן שלהן. הסבר כזה מתעלם מתופעה מכרעת: מנגנוני הפיקוח של פשוטי העם על עצמם. השאיפה לשמור על לכידות קהילתית, לטפח זהות קבוצתית, למנוע נטישה של חברים, שכנים ובני משפחה - שאיפה זו היא נחלת הקבוצה כולה.
AB - ספרו של אוריאל סימונסון מציע לבחון מחדש את אופני השתלבותם של הנוצרים והיהודים בחברה החדשה שעיצבו המוסלמים במרחב הגיאוגרפי שבין מסופוטמיה לצפון אפריקה בתקופה שבין המאה השביעית למאה האחת עשרה, באמצעות חקר בתי המשפט הרשמיים והלא רשמיים ששירתו את השליטים החדשים ואת נתיניהם. באימפריות המוסלמיות, כמו באימפריות העתיקות (הסאסנית והביזנטית), נהוג היה ריבוי של מערכות משפט (legal pluralism) ובשל כך, גם תחת שלטון המוסלמים הייתה לכל נוצרי ויהודי האפשרות לבחור אם לפנות לבית משפט של בני דתו-שלו או לבית המשפט של המוסלמים. נוצרים ויהודים רבים אכן ניצלו את האפשרות הזאת ופנו לבתי המשפט של המוסלמים, ומנהיגי הקהילות, מצדם, נאבקו לצמצם את התופעה. לפי התזה של סימונסון, פנייתם של בני הקהילות השונות לבתי משפט מוסלמיים לא נגרמה אך ורק בשל היתרונות שעמדו לרשות בתי משפט אלה, אלא גם כתוצאה של הקשרים החברתיים הענפים שחיברו בין הנוצרים והיהודים מזה ומוסלמים מזה. סימונסון דוחה נחרצות את "פרדיגמת הקהילה האוטונומית" שחלק מהחוקרים המודרניים דוגלים בה, ומציע תחתיה "מודל של קהילות סמי-אוטונומיות המדגיש את היעדר הבידול החברתי". על פי גרסת האסכולה ההיסטוריוגרפית אליה מצטרף סימונסון בפרשנותו, הצהרותיהם של המנהיגים הדתיים, הקוראות להישמר מפנייה לבתי המשפט של המוסלמים, אינן תיאור של דפוסי ההתנהגות בפועל, אלא אזהרה ממנהגים רווחים. נקודת תורפה היחידה של המחקר, בעיניי המבקר ד"ר נמרוד הורביץ, היא ניתוח של היחסים בתוך הקהילות, כלומר בין שיכבות העלית לבין פשוטי העם, המתבסס על ההנחה שהעילית החברתית רדפה אחר פשוטי העם במאמץ בלתי פוסק להחזיקם במסגרת הקהילה, ובתוך כך לשמר את מעמדן וכוחן שלהן. הסבר כזה מתעלם מתופעה מכרעת: מנגנוני הפיקוח של פשוטי העם על עצמם. השאיפה לשמור על לכידות קהילתית, לטפח זהות קבוצתית, למנוע נטישה של חברים, שכנים ובני משפחה - שאיפה זו היא נחלת הקבוצה כולה.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001037605
M3 - ביקורת על ספר / על יצירת אמנות / על מאמר
SN - 0334-4843
VL - 30
SP - 105
EP - 110
JO - היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית
JF - היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית
ER -