Abstract
בגישות שיטור המבוססות על שותפויות ועל פתרון בעיות כאמצעי לצמצום פשיעה בנקודות חמות טמון פוטנציאל המוכר לאנשי שיטור ומחקר. אולם היישום של גישות אלה מוגבל וכרוך בקשיים. מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר באמצעות חקר מקרה מהם התהליכים שהובילו ליישום שיטתי של איסטרטגיות מוניציפליות וקהילתיות לצמצום הפשיעה, ומהם הביטויים של תפיסת האפקטיביות של פעולות אלה. חקר המקרה מבוסס על התנסות בקירור נקודות חמות בעשרה יישובים במחוז הדרומי של משטרת ישראל במהלך שנת 2013. חקר המקרה מלמד כי יישום שיטתי של שותפויות היה כרוך בהמשגה של אסטרטגיות מוניציפליות וקהילתיות, הנגשת מידע ומעורבות של דרגי הפיקוד הבכירים. כמו כן נותחה תפיסת האפקטיביות של פעולות אלה. יוצע הסבר מדוע למודל המוצג ולתהליכים שליוו את יישומו יש פוטנציאל לצמצום אפקטיבי של הפשיעה. הנחות התיאוריה החברתית-אקולוגית בנוגע להיווצרותן של בעיות חברתיות, וגישות שיטור המדגישות שותפויות וראיית ההקשר שבו מתקיימת הפשיעה, ישמשו בסיס להסבר המוצע. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | “Cooling” hot spots – analyzing based on the social-ecological theory: Case study based on ten communities in southern Israel |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 7-31 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
| Volume | ז |
| State | Published - 2018 |
Keywords
- אקולוגיה חברתית
- אכיפת החוק
- מניעת פשיעה ועבריינות
- שלטון מקומי
- משטרה קהילתית
- פשע
- גיאוגרפיה עירונית
- משטרה