Da pan al judino, se muere de hambere תן לחם ליהודי, ימות מרעב: יהודים על יהודים בפתגמים בחכיתיה

המאמר חושף את עולמה העשיר של הספרות שבעל פה של דוברי חכיתיה, דרך הקצר שבז'אנרים העממיים: הפתגם. המאמר, הבוחן את שאלת הדימוי העצמי של דוברי החכיתיה כיהודים, מבוסס על קורפוס רחב של כאלף פתגמים חכיתיים, מתוכם איתרה המחברת רק עשרה פתגמים (כאחוז אחד מהקורפוס) הכוללים את האתנונים "יהודי". מהשוואת קבוצת פתגמים זו במסורת החכיתית למקבילתה הספרדית-יהודית העות'מאנית עולה כי לעומת הפתגמים הספרדיים-יהודיים, המרבים לשבח את היהודים ומבטאים גאווה על ההשתייגות לעם היהודי, הפתגמים החיכתיים מותחים על פי רוב ביקורת על הקבוצה. דומה שהם נענים לדימויים וסטריאוטיפים השליליים של החברה הלא-יהודית על אודות היהודים - דימויים וסטריאוטיפים שהיהודים הכירו מתוך חיי היום-יום שלהם לצד שכניהם המוסלמים (דוברי ערבית או ברברית) והנוצרים (דוברי קסטיליאנית) - אולם לדברי המידענים, פתגמים אלה באים לחנך, להזהיר ולתקן. המחברת טוענת שבהופעתם של שימויים שליליים אל בפתגמים הנפוצים בקרב דוברי חכיתיה אין משום הכרה בנכונותם של הדימויים, וניתן לראות בה ביטוי ליכולתה של הקהילה להתמודד עם הדימויים השליליים על אודותיה. (מתוך המאמר)