Phosphorite Vessels of the 4th Mill. B.C. in the Southern Levant: New Data, New Interpretations

[רשות העתיקות פוספוריט הוא סלע משקע המצטיין בתכולה גדולה של פוספט שמקורו בשקיעת אורגניזמים, בעיקר דגים, על קרקעית הים. השימוש בפוספוריט מתצורת מישאש שמגיל סנון ליצירת כלי אבן בתקופה הכאלקוליתית התגלה לראשונה בעת בדיקות פטרוגרפיות שנערכו למכלול הליתי מגרר. לאחר מכן התגלו כלים דומים גם במספר מכלולים מאתרים כאלקוליתיים נוספים בדרום ארץ-ישראל ובעבר הירדן (Gilead and Goren 1989). כלים אלו הוכנו מוריאציה כהה של סלע הפוספוריט, והם דומים טיפולוגית לכלי הבזלת המוכרים מתקופה זו מאתרים רבים בארץ. הדמיון החיצוני הרב בין שני סוגי הכלים גרם לכך שגם כלי הפוספוריט זוהו על ידי מגליהם ככלי בזלת. השימוש שנעשה בשני חומרי הגלם ליצירת כלים אלו, ומיעוטם של כלי הפוספוריט ביחס לכלי הבזלת בכל המכלולים שנבדקו, פורשו כמצביעים על מוצא משותף לכל הכלים הללו. אי לכך, נטינו לראות בעבר הירדן את מוצאם של כלי הפוספוריט והבזלת, כיון שבאזור זה נחשפים שני סוגי המיסלע זה לצד זה (Gilead and Goren 1989). מבדיקות שיטתיות שנערכו לאחרונה למאספי כלי הבזלת מאתרים כאלקוליתיים נוספים בארץ התברר, שהפרשנות שהוצעה במאמר הקודם היא פשטנית מדי. מתברר שכלי הפוספוריט מוגבלים יותר מכלי הבזלת בתפוצתם ובטיפולוגיה שלהם. מבחינת תפוצתם, מופיעים כלי הפוספוריט רק באתרים הממוקמים בתחומי קוי הרוחב 085 ו-150 (רשת ישראל), ואינם מופיעים כלל במכלולים העשירים של אתרי באר-שבע, גילת, שקמים והבשור. כמו כן נעדרים כלים אלו מאתרי מישור החוף שמצפון לפלמחים ומאתרי צפון הארץ. באתרים בהם מופיעים כלים אלו הם מהווים בדרך כלל מיעוט ביחס לכלי הבזלת, ונראה שעיקר תפוצתם באזורי מדבר יהודה והשפלה הדרומית. כמו כן, נבדלים מרבית כלי הפוספוריט מכלי הבזלת בטיפולוגיה הפשוטה שלהם, ונדירות בהם הצורות המורכבות של קערות על כן מוגבה השכיחות בין כלי הבזלת. על פי נתונים אלו ניתן להציע, כי כלי הפוספוריט מהווים חיקויים שנעשו לכלי הבזלת המתוחכמים יותר. חיקויים אלו נעשו ככל הנראה באזורי מדבר יהודה המרכזי, בהם נחשפות הוריאציות הכהות של סלע הפוספוריט. יתכן שתעשיה זו, שהיתה מוגבלת בהיקפה יחסית לתעשית כלי הבזלת, הוותה ענף התמחות של שוכני מדבר יהודה בתקופה הנדונה.]